להמשיך בקניות
  סה"כ ספרים בסל הקניות:       סה"כ לתשלום ללא דמי משלוח:      

   

 שינוי גודל אות:

גודל אות רגילגודל אות גדול יותרגודל אות גדול מאוד

   ספרי עיון    כל הספרים   סקס, תרופות ורוקנ'רול

חיפוש מתקדם
חיפוש ספר
()   הסל שלי     
» ספרות מתורגמת
» ספרות מקור
» כל הספרים
» סדרת ענייני דיומא
» סדרת משני עולם
» מדריכים לאובדי עצות
» השקעות וניהול פיננסי
» ספרי ניהול ואסטרטגיה
» יזמות
» יצירתיות
» העשרה בארגון
» ספרי שיווק ומכירות
» סדרת אבא עשיר
» נושאים שונים
» זוגיות ואינטימיות
» יחסים במשפחה
» תזונה נכונה
» לאכול ולרזות
» התמודדות
» בריאות ורפואה
» אל תקחו הכל ללב
» כל הספרים
» סדרת מלודי
» סדרת לולו
» חפשו את המטמון
» ספרים נפרשים
» מוזיקה לפעוטות
» הסיפורים הקטנים שלי
» כל הספרים
» עלילות ספיידרוויק
» סדרת ספטימוס היפ
» ילדי המנורה
» יומני הסודי ביותר
» סדרת Glee
» קלמנטיין
» סדרת כנפיים
» שרלוק הולמס
» יצורים יפהפיים
» נחל שלדים
» הצרות של אולי וג'קפיץ
» טרילוגיית וונדלה
» כל הספרים
» סודות הלוחשת
» ברליץ מדריכי כיס
» ברליץ צעד אחר צעד
» מתנה לכל עת
» מילים על ...
» הדרך אל האושר
» מילים שיוצאות מן הלב
» הסדרה של בראדלי
» קסם - ספרי צביעה
» כל הספרים
» ספרי אבא עשיר
» יועצי אבא עשיר
הוצאת מטר בפייסבוק

   

   על הספר   על המחברת   פרטים נוספים   חדר קריאה  שתפו ספר זה עם החבריםהדפסה ידידותית לסיווג הספרים  בקטלוגחזרה לדף הקודם
תמונה מוגדלת ופרטים נוספים

מחיר קטלוגי: 98.00 ש"ח
המחיר באתר: 68.6 ש"ח

./covers/2129_120.jpg2129

סקס, תרופות ורוקנ'רול

סקס, תרופות ורוקנ'רול


68.6
הוסף לעגלה

ספרים -   לתשלום
הוספה לסל הקניות
סל הקניות שלי

סקס, תרופות ורוקנ'רול | ליאת איילון
מי אמר שהעולם שייך רק לצעירים

פתח דבר

"הזדקנו יחד עמי, הטוב ביותר עוד לפנינו!"
- רוברט בראונינג

הרעיון לכתיבת הספר עלה בראשי עם סיום לימודי הפוסט־דוקטורט בקליפורניה לפני כעשר שנים. שיטוטים תכופים בין מדפי הספרים של חנויות "ברנס אנד נובל" ו"בורדרס" לימדו אותי שיש ספרי עזרה עצמית למכביר בכל נושא ועניין, החל בדיכאון וחרדה ועד לאילוף כלבים, אך מועטים הם ספרי המידע וההדרכה להתמודדות עם זִקנה.

כשציינתי זאת בפני בעלי, הוא אמר: "ברור שאין, זִקנה היא לא מחלה." אני השבתי שזקנה אינה מחלה, אבל גם גיל ההתבגרות אינו מחלה, אף על פי שהורים רבים מרגישים כך. ובכל זאת, אף שיש מאפיינים מובהקים לגיל הזקנה, רק ספרים בודדים העוסקים בנושא מוצגים בחנויות.

הפער בין מספר הספרים העוסקים בהתמודדות עם השמנה או בטיפול בחיות מחמד לבין מספרם של אלה העוסקים בזקנה מפתיע - הרי לא כל אחד מאיתנו ירצה לרדת במשקל או לאלף את כלבו במהלך חייו, אבל כולנו, עם קצת מזל, נגיע לגיל הזקנה.

כאשר חושבים על השינויים הדמוגרפיים בעולם, מבינים שזקנה היא מונח חדש. אם בסוף המאה התשע־עשרה היתה תוחלת החיים הממוצעת של אדם (פרק הזמן מהלידה ועד למוות) כ־ 50 שנה, הרי שבשנת 2014 תוחלת החיים הממוצעת של הגברים בישראל היתה מעל 80 שנה ודורגה במקום הרביעי בעולם, ואילו תוחלת החיים הממוצעת של נשים היתה 84 שנה ודורגה במקום העשירי בעולם.

שיעור האוכלוסייה המוגדרת זקנה - מעל גיל 65 - ממשיך לעלות. אם בשנת 2020 יהיה שיעור המבוגרים מכלל האוכלוסייה בישראל כ־ 12 אחוזים, הצפי הוא כי עד 2030 יעלה שיעור המבוגרים ל־ 14 אחוזים.

יש לזכור כי ישראל היא מדינה צעירה בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, ואחוז המבוגרים בה נמוך יחסית, הודות לשיעור הילודה הגבוה. באירופה כ־ 20 אחוזים מכלל האוכלוסייה הם מבוגרים, והצפי הוא שבשנת 2060 תהיה קבוצת הנשים בנות ה־ 85 ומעלה הגדולה ביותר באוכלוסייה. עצמו לרגע את עיניכם וחשבו כיצד ייראה העולם כאשר הקבוצה הגדולה ביותר תהיה של נשים בנות 85 ? מה יהיו סדרי העדיפויות בעולם שכזה? איך תיראה הכלכלה? מי יעבוד ויפרנס? מי יטפל במבוגרים ובחולים?

כשהצגתי את הנתונים הללו בפני תלמידי כיתה ב' בבית הספר של בתי, הפתיעו אותי הילדים בשאלה שכלל לא חשבתי עליה והיא - "בת כמה תהיי בשנת 2060 ?" פתאום הבנתי שגם אני, אם יתמזל מזלי, אהיה חלק מהקבוצה הגדולה ביותר באוכלוסייה, הקבוצה של בנות ה־ 85.

עם נתונים כאלה נשאלת השאלה, מדוע בעצם נכתבו כל כך מעט ספרים בנושא הזקנה? אחת הסיבות לכך טמונה במשפט המהדהד של חברת קוקה קולה: "העולם שייך לצעירים". המשפט הזה מנציח את ההבניה החברתית בעולם הרואה בצעירים את קבוצת ההתייחסות המרכזית ומבטל במחי יד את החוויות, את הניסיון ואת הצרכים של אוכלוסיות אחרות.

המונח "גילנות" (אפליה על רקע של גיל) משקף היטב את היחס המורכב בחברה כלפי אנשים מבוגרים, ועשוי להסביר את היעדרם של ספרים ייעודיים שמטרתם לעזור לאנשים להתמודד עם זקנתם ועם זקנת יקיריהם.

מחקרים קובעים כי אנשים מייחסים לאנשים מבוגרים תכונות חיוביות כגון חוכמה, שיקול דעת ואפילו טוב לב וחמלה. אך מתברר כי אותם אנשים מייחסים לאנשים מבוגרים גם תכונות שליליות כמו אטיות וחוסר ישע, ואף רואים בהם עול חברתי, רק בשל גילם.

למרות הייחוס של תכונות חיוביות לזקנה ולאנשים מבוגרים, ועל אף הידיעה הברורה שכולנו, מי בעתיד הקרוב ומי בעתיד הרחוק, נהיה זקנים אם יתמזל מזלנו, הערך החברתי־תרבותי המיוחס לנעורים גבוה הרבה יותר. המשפט "חמישים הוא הארבעים החדש" משקף באופן נחרץ את רצוננו להדוף מאיתנו את הזקנה ולהישאר "צעירים לנצח".

אבל הזקנה, כך מראה המציאות, פוגשת כל בר מזל שזוכה למניין שנים רב - בין שהוא מוכן וערוך לקראתה ובין שהוא מופתע ממנה לחלוטין.

כשהתחלתי את עבודתי באוניברסיטה, לימדתי קורס בנושא זקנה וציינתי בהיסח הדעת כבר בשיעור הראשון את המושג "גילנות". במהלך שנת הלימודים עלה המושג רק פעמים בודדות, והסטודנטים מצדם הצביעו ברגליים והודיעו לי שהתכנים קשים מדי, ושהם פשוט לא נמשכים לנושא.

כמי שבחרה באופן חופשי ובדעה צלולה לעסוק בזקנה, התקשיתי לראות את "הפיל הלבן" ששמו גילנות, ולהבין שתפקידי כמרצה הוא לשנות את העמדות של הסטודנטים ולאו דווקא להעביר ידע.

מאז עבר תוכן הקורס שלי גלגולים רבים, וכיום מקבל המונח "גילנות" את הכבוד הראוי לו. כמחצית מהקורס עוסקת היום בתפיסות הרווחות כלפי הזקנה ובאופן שעמדות אלה משפיעות על התנהגותנו ובחירותינו. מאז גם הבנתי שאת הידע בנוגע לזקנה אפשר לרכוש בדרכים רבות, אבל חשוב לעודד את העניין, את המודעות ואת הרגישות לזקנה.

בחמש־עשרה השנים האחרונות באתי במגע עם אוכלוסיות רבות משכבות גיל שונות אשר הביעו עניין וצורך להבין את הזקנה, להתכונן לקראתה ואף להתמודד עמה באומץ. אני מאמינה שספר זה משקף את התהליכים שאני עוברת, כחוקרת וכאדם, לצד התהליכים שהחברה חווה. כשהתחלתי לעסוק בחקר הזקנה ובטיפול במבוגרים, היה לי עניין רב בנושא, אך חסרה לי התנסות "יד ראשונה" בתהליכי זקנה והזדקנות.

יש שיאמרו שגם גילי העכשווי רחוק מלשקף את גיל הזקנה. עם זאת, גיל 40 הוא מקום טוב באמצע החיים שממנו ניתן להשקיף על העבר ולצפות לעתיד. העבודה עם כל כך הרבה אנשים במגוון גילים והעיסוק הארוך בחקר ובהוראת הזקנה לימדו אותי להנגיש את הנושא ולעשותו לזמין ולמזמין עבור אנשים.

בה בעת גם החברה עברה ועוברת תהליכים תודעתיים משמעותיים, שעשויים להביא לפתיחות בקרב קהל קוראים רחב ולקבלת ספר זה על מדף הספרים. מעניין במיוחד לעקוב אחר קבוצה מובהקת שזה עתה הגיעה לגיל השלישי, ה"בייבי־בומרס" (כינוי לאוכלוסיית הילודים בארצות הברית בין השנים 1964-1946). באוקטובר 2007 היתה קטלין קייסי קירשלינג ל"בייבי־בומר" הראשונה שהחלה לקבל דמי ביטוח לאומי בארצות הברית, והזכירה לנו כי ה"בייבי־בומרס" החלו בהתמודדות עם תהליכי הזקנה.

בני דור זה, שנהנו מהמהפכה הבריאותית וזכו לתנאי חיים טובים בהרבה מהדורות הקודמים, נתפסים כאוכלוסייה דעתנית, היודעת להציב רצונות, להציג דרישות ולהתקומם כנגד דיכוי ועוולות. הם הוכיחו זאת כאשר עשו את המהפכה הגדולה בשנות השישים והשבעים בארצות הברית. עם הגיעה לגיל הזקנה, ממשיכה אוכלוסייה זו לדאוג לעצמה באופן פעיל, ואך סביר שגם בעתיד תיטול אחריות על תהליכי ההזדקנות ותרכוש את הידע והכלים להתמודד עמם.

שם הספר, "סקס, תרופות ורוקנ'רול" מבטא את רוח המרדנות שאפיינה את שנות הנעורים והבגרות של דור זה, ורומז כי תפיסת חופש הפעולה והבחירה שאפיינה דור זה עשויה להעשיר את האדם גם בתקופת הזקנה. אין זה אומר כי נושאי הספר ותכניו נועדו רק להם.

הם נועדו לכל אחד ואחת מאיתנו, למבוגרים, לבני המשפחה ולמטפלים, כי כמו שאמרה רוזלין קרטר (רעייתו של נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ימי קרטר), יש ארבעה סוגי אנשים בעולם: מי שהיו מטפלים, מי שכרגע מטפלים, מי שיהיו מטפלים ומי שיזדקקו למטפל.

לפני שנים אחדות אושפזתי בבית חולים, ולצדי שכבה אישה מבוגרת שהוגדרה "חולה הנמצאת בסכנת נפילה" עקב ניתוח שעברה ומפאת גילה המתקדם. צוות האחיות בבית החולים אמר לה במפורש לא לקום מהמיטה בכוחות עצמה בשעות הלילה, אלא לחכות לעזרה. בתמימותה קיוותה האישה שאם תצעק או תלחץ על פעמון העזרה, יבוא הצוות בשעה שתיים בלילה כדי לסייע לה ללכת לשירותים.

העזרה לא הגיעה והיא נאלצה לעשות את צרכיה במיטה, לאחר שצעקה, צלצלה וקראה בשארית כוחותיה לעזרה שבוששה לבוא. בבוקר המחרת הגיעו אנשי הצוות הרפואי ושאלו מדוע לא קראה להם, ועל כל מקרה חיתלו בחיתול סופג את האישה, שהיתה עצמאית לחלוטין עם אשפוזה בבית החולים.

הצוות הצליח אמנם למנוע נפילה באותו הלילה, אך פגע באישה באופן אנוש מבחינה פיזית ונפשית. אחד מהפחדים העמוקים שלי הוא להיות במקום של אישה זו בעוד שלושים שנה. אני כותבת ספר זה בתקווה שהצוות הרפואי בבית החולים שבו אתאשפז יקרא את הספר עוד קודם לכן, ושעם הקריאה תבוא החמלה.

המונח "זקנה" מבטא במסורת היהודית חוכמה וכבוד, אך משום מה יש לו קונוטציה שלילית בחברה שלנו, שבה מעדיפים להשתמש במונחים כמו "גיל הזהב" ו"הגיל השלישי", שמחביאים את "הדבר האמיתי", ולא קוראים לזקנה בשמה. בספר זה בחרתי במודע שלא להסתיר את המילה "זקנה" אלא להשתמש בה, מתוך הבנה שחלק מתהליך הקבלה של הזקנה כרוך גם בקבלתו של המונח עצמו.

הספר נועד להציג את הזקנה ואת התהליכים המתרחשים בה באופן בהיר ועדכני. המטרה היא להסביר, להדגים ולהכין את כולנו לתהליכים ולאתגרים המתרחשים בזקנה, ולזהות את הכוחות הסמויים ואת החוזקות החבויות בכל אחד מאיתנו, שיסייעו בתקופת הזקנה. בשל מגוון הנושאים הרחב, והעושר הנמצא בפרטים, בחרתי בקפידה את הנקודות ואת המסרים החשובים בעיני כדי להציגם כבר בפתח הספר.

סביבה והרגלי חיים חשובים מגנטיקה: מחקרים אינספור מראים שסביבת חיינו והרגלי החיים שאנו מאמצים הם החשובים מכול, ולכן אין להאשים את הגנטיקה, את ההורים או את הגורל. קשרים חברתיים, פעילות פיזית וקוגניטיבית והרגלי אכילה ושינה נכונים לאורך כל תקופת החיים הם המפתח לחיים בריאים ולזקנה טובה. זו האחריות האישית של כל אחד ואחת מאיתנו להתעניין, להיחשף ולפעול בהתאם כדי להזדקן בתבונה.

חיינו שלובים בחייהם של הסובבים אותנו: קשרים בין־אישיים חשובים במיוחד בזקנה. אנשים שבונים קשרים חברתיים המבוססים על בחירה חופשית, אהבה, כבוד, אינטימיות ואמון יוצאים מורווחים לא רק מבחינה נפשית, אלא גם מבחינה פיזית.

אין גיל מוקדם מדי להתכונן לפרישה: הכנה לפרישה דורשת מחשבה על הצדדים הכלכליים, התעסוקתיים והחברתיים־משפחתיים, מתוך הכרה שלרוב מדובר בתקופת חיים בת כמה עשורים שכדאי ואפשר לנצלה בצורה חיובית. מבחינה כלכלית, קרן פנסיה בשיעור של 70 אחוזים לפחות מהמשכורת בטרם הפרישה לגמלאות עשויה לשמר את רמת החיים בתקופת הזקנה.

מבחינה תעסוקתית וחברתית רצוי לטפח תחביבים, עיסוקים וקשרים חברתיים לפני הפרישה, כדי שהמעבר לתקופת החיים החדשה יהיה רך. מומלץ גם לתכנן את הפרישה לגמלאות עם בני המשפחה, כדי לתאם ציפיות ותקוות.

דיכאון, בדידות וכאב אינם כורח המציאות: לא הזקנה מביאה דיכאון, בדידות וכאב, כי אם בני אדם, אירועי חיים וסביבה. אפשר למנוע מצבים של כאב רגשי וגופני באמצעות הכנה מוקדמת לזקנה והתאמת הסביבה לצרכים של האדם המבוגר. טיפול פסיכולוגי ותרופתי יכול להיות אפקטיבי בכל גיל, ואין סיבה לוותר עליו.

לעולם אל תפסיקו לחלום: עם תוחלת חיים ממוצעת של מעל שמונים שנים, זוגיות שנייה, ולעתים שלישית ורביעית, קריירה שנייה, שלישית או רביעית, וסיכוי גבוה לתא משפחתי רב דורי ובו שלושה או ארבעה דורות - הזכות להגשים רצונות, תקוות ושאיפות נתונה בכל גיל. רץ המרתון המבוגר ביותר הוא בן 101 , ואילו בן 95 הוכרז לא מזמן כטייס המבוגר בעולם. אל תפסיקו לחלום, לכו בעקבות שאיפותיכם.

הסטודנטים שלי מספרים שאחת מתופעות הלוואי של הקורס היא שבתום השיעור הם מטלפנים לסבתא או לאמא שלהם, סתם כדי לשאול מה שלומה. אני מקווה שגם הספר הזה יפתח את הלב ויעזור לכולנו להבין טוב יותר את תהליכי ההזדקנות שלנו ושל האהובים עלינו.

הספר מוקדש לכל מי שרוצה לקחת חלק פעיל בתהליכי החיים, להתכונן, להתמודד, ללמוד ולהיישיר מבט אל ההווה ואל העתיד. כפי שאמר מוריס שבליה, "הזקנה היא לא כל כך רעה אם לוקחים בחשבון את האלטרנטיבה."

דף הבית | חדשים במטר | רכישת ספרים | על ההוצאה | הגשת כתבי יד | יצירת קשר | תנאי השימוש באתר
© כל הזכויות שמורות: מטר הוצאה לאור בע"מ, הוצאת מטר 2006 | על ידי סמיוטיקה